שינוי – מעבר מנקודה א׳ ל – ב׳.
לעתים מעבר קצר ומהיר, לעתים מסע ממושך.
לעתים בחירה חופשית, לעתים כפייה מבחוץ שנחווית אולי כמקוללת.
המנוע לשינוי בדר״כ הוא סבל או אי נחת (כי אם טוב, למה לשנות?).
הדחף לשינוי קשור לרוב ברגשות שליליים של כעס, דחייה, שינאה, קינאה, מירמור, החמצה ועוד תופיני חיים שכאלה.
אבל – התנועה של השינוי, זו שמאפשרת לנו לצאת באמת לדרך, חייבת לכלול הרבה יותר חיוביות (אחרת זה לא זז) – אופטימיות, נחישות, השראה, חיוניות, קלילות, שימחה ועוד…
לא פשוט לעשות שינוי. ולא כדאי להאמין לקסמים בעניין הזה. אבל אפשר.
אז איך נוצר שינוי?
ישנן תקופות בשנה שמזמינות את הרצון לשנות משהו – שינוי מינורי ונקודתי או דרמטי יותר.
״בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב. במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים הצמיחה והחופש שלנו.״ (ויקטור פרנקל)
זה כל הסיפור. לשהות קצת בין מה שקורה לנו במציאות החיצונית (פרידה, פיטורין, שיעמום, עומס) והסיפור שאנו מספרים לעצמנו על זה – לבין האופן שבו אנחנו מגיבים לאותו הגירוי.
בכל רגע, יש לנו הזדמנות נפלאה להתבונן שוב על ההרגלים והסיפורים, הדרמות שאנו מייצרים, הייאוש שאנו מזמנים או כל חוויה רגשית אחרת.
ואז – לשאול – עד כמה כל אלה ממקדמים אותי, מדייקים אותי, מאפשרים לי לנוע לעבר מקום טוב יותר.
אם כן – נפלא!
אם לא – כאן נולדת הבחירה. לשנות את הסיפור, הגישה, הפרספקטיבה.
אם כן – נפלא!
אם לא – כאן נולדת הבחירה. לשנות את הסיפור, הגישה, הפרספקטיבה.
וגם את התנועה – לעשות משהו אחר שעוד לא עשיתי. שעוד לא ניסיתי. ולהתחיל. להתחיל מחדש. אפשר בכל רגע.
