אני פוגשת בקליניקה מופעים שונים של הזיקה בין זוגיות לקריירה. למשל:
בושה:
מטופל רווק שפוטר לפני מס׳ חודשים מתפקידו כסמנכ״ל. הוא נמנע מתנועה בעולם הזוגי שלו – תחום שחסום בחייו כבר תקופה. מדוע? הוא מתבייש בכך שכרגע הוא לא במעגל העבודה. הוא חש ללא זהות מקצועית ולכן, לתפיסתו, הוא אינו יכול להיות גאה בעצמו במרחב של מפגשים רומנטיים.
תקיעות:
מטופלת שנפרדה מהחבר שלה והפרידה המכאיבה נטלה ממנה את הכוחות הפנימיים לחפש עבודה. מרגישה תקועה.
גלישה:
מטופלת בשנות ה – 40 חווה שבחודשים האחרונים המנהלת שלה מתעללת בה. תחושת ההשפלה וה״אין ברירה״ הופכת אותה לחסרת סבלנות כלפי בן זוגה. היחסים מידרדרים.
חרדה:
מטופלת אחרת, שהדיכאון בו שרוי בן זוגה (הוצא לחל״ת ולא ידוע אם ישוב) – מוביל אותה לבניית תסריטי מציאות קטסטרופליים ואי שקט. לכן, תפקודה בעבודה יורד.
ולא הזכרתי, את זו שנמנעת מלהכיר בחורים וגם ״בורחת״ מראיונות עבודה, לא כתבתי על המנכ״ל שמנהל כמה מערכות יחסים במקביל כי הוא זקוק לריגושים ברמות גבוהות ועוד סיפורים מעניינים שכאלה.
יש קשר הדוק ומרתק בין שתי מערכות חיינו המרכזיות – הקריירה והזוגיות.
אלה מערכות שמשפיעות ומושפעות זו מזו.
