למידה

נועצת שלי התמודדה על תפקיד בחברה פרטית וניהלה מו״מ על שכר עם בעל החברה שהיה

אמור להיות המנהל הישיר שלה.

היו לא מעט תמרורי אזהרה מבחינת התנהלותו, אבל אין מושלם.

כשהגיעו לשלב של דיון על השכר, הוא גילה קטנוניות יתר.

כסף הוא אף פעם לא רק כסף. הוא הרבה יותר מכך. כסף הוא נתינה, אמון, פירגון, גמישות,

פתיחות, שליטה ועוד…

גם בזוגיות (מה מסתירים, מה מפרידים) וגם בהתנהלות האישית (פירגון עצמי מול צמצום

עצמי, למשל).

בקיצור –

היא החליטה לוותר. ואז אמרה לי את המשפט הבא:

אני כ"כ שמחה שוויתרתי, יותר שמחה אפילו מאשר אם הייתי מתקבלת

מדוע? שאלתי (למרות שידעתי את התשובה).

"זה היה שיעור חזק עבורי – למדתי שאני יכולה לומר לא, גם אם רוצים אותי. גם אם אין לי

חלופה ברורה כרגע. למדתי שאני ראויה להערכה (גם) כספית על היכולות שלי. למדתי

שמותר להתאכזב ולקום משם הלאה. למדתי לנהל מו"מ ולהעז לומר בקול רם לי ולאחרים –

אני שווה. למדתי לשמור על הגבולות שלי, גם אם יש לזה מחיר מסויים בשלב הנוכחי.

למדתי שאני אופטימית וזה מעניק לי הרבה כוח

מציאת עבודה הוא מסע שבו לתוצאה יש חשיבות רבה (היכן ועם מי נעבוד, כיצד נתוגמל

ועוד) אבל לתהליך עצמו, יש חשיבות רבה עוד יותר. הוא יכול להצמיח ולהעצים, גם אם

התוצאה הרצויה לכאורה, אינה ממשית כרגע.