חרטות

השבוע עלי לקבל החלטה חשובה. כל הלילה הרהרתי בה.

ניסיתי לגייס את כל הכלים שאני מציעה בתהליכי הייעוץ שלי לאחרים.

לא הצלחתי.

הבוקר, החלטתי ללכת קצת לקצה, לפחות תודעתית.

חזרתי לסיפרה של ברוני וור, אחות אוסטרלית שבחנה על מה אנשים מתחרטים כשהם על

ערש דווי. מתישהו, כולנו נהייה שם. אנחנו רק לא יודעים מתי.

ואלה 5 החרטות:

• הלוואי והיה לי את האומץ להיות נאמן לעצמי, ולא לציפיות של אחרים ממני
• הלוואי ולא הייתי עובד כל כך קשה
• הלוואי והיה לי את האומץ לבטא את הרגשות שלי
• הלוואי והייתי נשאר בקשר עם החברים שלי
• הלוואי והייתי נותן לעצמי להיות מאושר יותר

סעיף 2 גרם לי להשתהות.

נדמה לי שהחלטתי.

אחלה תרגיל.