נתינה וקבלה

״באתי אלייך כי אני מאוד רוצה להצליח״. מפגש ראשון עם מנהלת צעירה שנכנסה לארגון

חדש.

היכן את רואה את המחלקה שלך בעוד שנתיים? שאלתי. היא ענתה בפירוט.

וכעת, המשכתי - מה צריך לקרות כדי שהחזון שלך יתממש?

היא עונה: ״הם (ההנהלה הבכירה) צריכים להכיר אותי ולתת לי את המשאבים כדי שאוכל

לפעול באופן מייטבי.״

התכווצתי. אי אפשר להצליח כך, חשבתי.

עמדת ה״מגיע לי״ מול עמדת ה״מגיע להם״. איזון עדין.

ה״מגיע לי״ - מה עלי לקבל מהאחר כדי שנוכל להצליח?

ה״מגיע להם״- מה אוכל לעשות למען האחר (ארגון, שותפי תפקיד) כדי שנוכל להצליח?

האתגר המנהיגותי (והאנושי, בסיסי) הוא לאזן בין שתי יכולות:

• היכולת לראות מה אחרים בארגון צריכים ממני - עמדה של מנהיגות שירותית,רגישה, נדיבה, מקדמת ומעצימה אחרים.

• היכולת להאמין בעצמי וביכולותיי ולדעת לגייס מאמצים ומשאבים של אחרים כדי לקדם מטרות אישיות וארגוניות.

התמקדות ביכולת אחת מבין השתיים, מחבלת בתנועה לעבר הצלחה ושיתוף פעולה

משובח.

מנהיג אמיתי מאזן בתבונה וברגישות בין שתי היכולות הללו - נתינה וקבלה.

וזה כמובן נכון גם לזוגיות, להורות, לחברות. אפשר לתרגל ממש מעכשיו.