חיוך

א׳ עובד 6 שנים בחברה בינלאומית באירלנד, עזב אותה פעמיים. התבקש לחזור וחזר.

פנה אליי ואמר שמבולבל ולא שקט לו.

אתמול ב - 10:00 , עלה לזום גבר נאה עם מבע פנים נוקשה וחמור סבר (מאוד).

במהלך הפגישה אמרתי: ״שים לב לשעה, 10:35, הינה החיוך הראשון שמבצבץ מפניך״. זו

היתה הזמנה לעצירה מודעת.

ההבעה שלנו משקפת את הלך הרוח הפנימי.

אבל, אני יודעת (זה מגובה במחקרים) - ששפת הגוף והמימיקות שלנו - מעצבות הלך רוח

פנימי.

שלחתי אותו עם שעורי בית מאוד בסיסיים:

שים לב במהלך השבוע לרגעים שאתה מחייך בהם:

מול מי? איך זה מרגיש? אילו מחשבות עולות? מהן התגובות מהסביבה?

אחרי שבוע תרגול, אמר: ״לא הבנתי מה זה התרגיל הזה שנתת לי, אבל היה לי שבוע מאוד

אחר. היה ממש נחמד״. ״יופי, כעת אפשר להתחיל״, אמרתי (בחיוך).

חייכו הרבה, זה בריא.