אי ודאות

אנחנו לא אוהבים אי ודאות. לא אוהבים שינויים שנכפים עלינו.

אנחנו רוצים להרגיש שהאתמול שלנו ינבא את המחר שלנו ושאנחנו שולטים על המחר.

והינה לפנינו ימים שבהם אנו מקבלים את כל מה שאנחנו לא רוצים. אין רצף, אין ודאות, אין

ידיעה.

האתגר הגדול הוא למצוא את ההזדמנות בתוך אי הודאות הזו:

בתוך אי הודאות אפשר לדמיין (בצבעים של ורוד או שחור, לבחירתך), אפשר לגלות כוחות

פנימיים (אלה שנשכחו מאיתנו בתוך מרוץ העכברים), אפשר להתחיל להאמין (בעצמי או

במשהו גדול ממני), אפשר להקשיב לגוף ולמחשבות שלנו (ולגלות שהן ״רק״ מחשבות),

אפשר להקשיב לאחר שליידי (ולהושיט לו יד), אפשר להתחיל לחפש (אנשים או פעולות

שמייטיבים איתנו), אפשר להיפרד (מאמונות מגבילות, מהרגלים), אפשר לדבר בחופשיות

על הפחדים שלנו (כי כשיש אי ודאות - מותר), אפשר להיזכר (בהצלחות שלנו למשל) ואפשר

להפנות קשב למה עושה לי טוב ולהמשיך ללכת בשימחה ובפתיחות אל מחר חדש.

*

אחד המפתחות להצלחה בהתמודדות עם מצבי שינוי ואי ודאות קשור במוקד הויסות של

המנהל, העובד שעובד, או זה שמחפש עבודה.

יש שני מוקדי ויסות: מוקד מניעה ומוקד קידום.

ומדוע זה חשוב?

כיוון שלמוקד הויסות השפעה ישירה על ההתנהגות בעיתות משבר.

מוקד המניעה קשור בצורכי בטחון.

אנשים במוקד מניעה מונעים לעבר מטרות על ידי הרצון להימנע מכישלונות ומצבים בלתי

רצויים ומכאן נוטים להתנהגות זהירה בביצוע משימות. הם חוששים מאי עמידה במחויבויות,

מתעסקים בעשייה מינימלית ובצרכים הבסיסיים ההכרחיים.

אנשים במוקד מניעה רגישים יותר לתוצאות שליליות ולכן נוקטים באסטרטגיה של זהירות

ושמרנות. הרגש השולט אצלם הינו חרדה.

לעומת זאת, מוקד קידום קשור בצורכי הגשמה עצמית והתפתחות.

אנשים במוקד קידום שואפים להתקדם לעבר מצבים רצויים כגון: מימוש שאיפות ותקוות.

לרוב, האנשים במוקד קידום הינם בעלי נטייה להתמדה בהתמודדות עם משימות קשות.

במוקד קידום האנשים רגישים לתוצאות חיוביות ונוקטים באסטרטגיה של התלהבות, יוזמה,

יצירתיות ולקיחת סיכונים. הרגש השולט אצלם הינו שמחה.

במצבי איום או חשש מפני טעויות (למשל איום בפיטורין, אי מציאת עבודה ראויה) אנשים

יפגינו התנהגויות שתואמות יותר את מוקד המניעה, כגון: זהירות ושמירה על הסטטוס קוו.

בקיצור, אדם יפתח את מוקד המניעה שלו כאשר הוא חש ביטחון פסיכולוגי.